"דרוש בחור"

"דרוש בחור שיעזור לי לשים ציפה על שמיכת הפוך הגדולה והכבדה. אם יהיה לנו כיף, אפשרות להארכת חוזה גם לקיץ."

זו המודעה ששמתי, בצירוף תמונות, בקבוצת היכרויות בפייסבוק, ברגע של אומץ רב, משולב עם שובבות. ידעתי איך אני מתחילה עם זה, לא ידעתי איך זה יימשך. קיבלתי מבול של הודעות. העפתי מבט על הפרצופים שהביטו בי בתמונות הפונים. קלטתי בחור עם עיניים ירוקות שובות לב, שדיברו אליי כבר מהתמונה. נכנסתי להודעה שכתב: "היי, מה קורה וזה?" פשוט. בלי להתחכם. התכתבנו מעט בפייס: "גם נותנת לי לחכות לדייט איתך חמישה ימים וגם רוצה לקיימו בשבת בצהריים? בטח ממקבלת אותי.. אבל יאללה, זורם." התרגשתי לפגוש אותו והייתי סקרנית, באופן שונה מבעבר. אולי יהיה זה הדייט הראשון האחרון בחיי.

שבת בצהריים, חוף הים. רגע לפני שמגיעה למקום המפגש, קולטת שאף פעם לא דיברנו בטלפון וכבר עומדת לפגוש אותו - בבקשה שיהיה בחור נורמלי. כמו שההיכרות הייתה בלתי שגרתית (בכל זאת, לכמה בחורות האומץ לפרסם מודעה "דרוש בחור"?!), כך גם היה הדייט ולאחריו:

המלצרית מגיעה ובידה מגש עם כוסות השתייה שלנו: "רציתי להביא לכם את ההזמנה. לא ידעתי לאיזה שולחן. אמרו לי לשולחן עם הבחורה היפה"- אומרת המלצרית. "שילמתי לה" אני צוחקת. האגו שלי עולה והבחור מבסוט מעצמו על ההישג (בנות, שימו לב לסטארטאפ). מתחילים לפטפט. רבע שעה לדייט, החוצפן שם ידו על ידי ומקרב אליי ראשו לנשיקה. מזיזה מבטי בחיוך חצי מופתע-חצי נבוך (מה הוא חושב לעצמו?? הייתי צריכה לדעת שתל אביבי זה מרשם לצרות). שנייה של אי נעימות באוויר, הוא מתעשת וממשיך כלא היה. נושמת עמוק, מנסה לא לקטול אותו בראשי. נותנת סיכוי לסיפור, ובכך סיכוי לעצמי.

בין פטפוטים על העבודה שלו ושלי לבין סיפורים על משפחה/חיים, צוללת לי לפנטזיה, אותה מתארת בקול בפניו:

"עוד כשבועיים מתחילה עונת הכריסמס. חודשים שאני מדמיינת עצמי נוסעת בתקופה זו עם גבר משמעותי עבורי: רואה אותנו בדמיוני מתחבקים בקור עם כוס יין חם, מטיילים בשווקים המוניים מלאים בשמחה, מטיילים ברחובות העיר המקושטת, סביבנו עצי אשוח." (מה נסגר איתי...רק דייט ראשון). הוא מקשיב בסבלנות ואז זורק לי: "יאללה, אולי עוד ניסע ביחד" (יופי, גבר מזן "מוכר האשליות").

סקרנים לדעת מה קרה בהמשך? 

טוב ... נו....זה חורג מדייט ראשון אומנם, ובכל זאת אספר לכם.

נפגשנו לעוד שלושה דייטים, בהם הרגשנו עניין, הנאה וחיבור. לאחריהם, סגרנו טיסה מהרגע להרגע.
כן... אין בזה הגיון..וזה מהיר...ומה אנו יודעים זה על זו... ומה אם כך.. ומה אם אחרת... החלטתי להניח למחשבות ופשוט לזרום.

ניפגש בדייט הבא,

כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

2 ק"מ מעל כל היתר: סיפורו של דייט ראשון.

בדרך כלל מהלך הדייטים ידוע מראש: ערב, יוצאים לפאב או לבית קפה, שותים, מקשקשים וסוגרים את הערב, אצלו או אצלי (סתם נו...דייטים, לא סטוצים). יש מצב לגוון קצת את הדייטים? (רעיונות מחכים לכם פה). מסתבר שבחור אחד שהזמין אותי לדייט חשב בדיוק כמוני. 

בחור שהסתובב באחד ממעגלי חיי (הסיפור המלא ממתין פה), החליט להזמין אותי לדייט ראשון שונה לגמרי ולהוכיח לי שיש לו: "2 ק"מ מעל כל היתר" (סאבלימינל וגלעד ויטל):

"יש לי טרקטורון. בא לך שניפגש אצלי במושב בשבת בבוקר ונצא לרכיבת שטח עליו?"
"נשמע מגניב. אתה בטוח שתעמוד בקצב?" ;-)
"עוד נראה. מכין לנו ערכת שטח".

איך ארביץ הופעה לדייט שטח על טרקטורון? נעלי ספורט לדייט לא בא בטוב. מתפשרת על מכנס צמוד שמדגם אותי היטב, חולצה בצבע חי ונעלי בובה. מתיזה דאורדורנט בכמות (שלא תהיה פאדיחה) ובושם הכי חזק ועמיד שיש (נמשכים גם באמצעות חוש הריח, לא?). שיער פזור, בתקווה שיחזיק מעמד.

יוצאים לשטח. כמה מדליק לראות בחור עם כזה כלי (אויש נו, תירגעו). שמה ידיי על מותניו, מתקרבת אליו ואוחזת חזק כי צניחה חופשית לא בתוכנית היום. הוא נוהג בזהירות ושומר עלינו - נותן לי ביטחון. מתחלפים. אני נוהגת. הוא אוחז בי ברכות ושומר שלא אפול. מאיצה מהירות. מגלה לו את האקסטרימית החבויה בי. הוא מופתע. חוצים מים, בוץ עף עלינו. עוברים אזור משופע, בטעות מקפיצה בקטנה את הטרקטורון באוויר. אופס. כמעט הרסתי לו את הכלי. הוא לוקח את זה בקלילות ובצחוק. בדרך עוצרים לפיקניק ליד מים מפכפכים עם ערכת השטח שהכין: פירות, נשנושים ושתייה. הבחור פינק. שאפו.
חוזרים כשהשמש מתחילה להנמיך גובה והשמיים נצבעים בצבע כתום. שנינו מלאים בתערובת בוץ - זיעה. הוא מציע שנשטוף רגליים עם צינור המים שבגינה, כי אם לא מספיק שיש לו כלי, הביא גם צינור (נו..סיכמנו כבר שתירגעו). אוחזת בצינור ומתיזה על שנינו מים. עכשיו גם בוציים וגם רטובים. זה בול.בול דייט כמו שאני אוהבת.

אז כן, דייטים יכולים גם להיראות אחרת ואפילו להיות מאוד מהנים. קצת אדרנלין, קצת שמש, קצת שטח - וכל ההיכרות יכולה לקבל זווית מעניינת ושונה. נכון, בילוי כזה לא מתאפשר בדייט ראשון רגיל, אבל כן יכול להתאפשר בדייטים הבאים. 

אילו הצעות יש לכם לדייט מקורי/חוויתי?
כיצד לדעתכם דייט חוויתי משפיע על דינאמיקת ההיכרות?

ניפגש בדייט הבא.
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים מחכים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

"ערה?" הצעות משלל גברים

אחת ל..אני מקבלת הודעה באחד מהנוסחים הבאים:
"יאללה, את ספונטנית?", "עד כמה את קלילה?" וכמובן, המפורסמת מכולן: "ערה?".
ההודעות הללו מתגנבות לי לסלולר, ללא שום הכנה מוקדמת, בשעת יום או לילה, ובדרך כלל גם ממספרים שאיני מזהה, שכן כבר מזמן מחקתי אותם.

הגבר השולח הודעה זו מגיע בשלל דמויות:
רווק משועמם, עומד להתחתן או נשוי מבולבל, ידיד לשעבר או אקס - שרב עם בת הזוג שלו או נפרד ממנה, פרוד או בהליכי גירושין, גרוש שרוצה ליהנות מהחופש החדש.
איכשהו, בסקירת מספרי הטלפון שלהם בסלולר, אני המאושרת שזכיתי לעלות בגורל (אריאלה..איפה את, איפה?).

המצחיק שכל אחד מהם בא עם הצעה, שכאשר אני מסרבת לה, אני זוכה לתארים כגון: "לא ספונטנית", "כבדה" ו-"חושבת יותר מידי".
אז מאמי, תן לי לספר לך משהו:
אני ספונטנית וקלילה- עם מי שבא לי ומעניין לי. אתה כבר לא ברשימה הזו.
ברור שאני חושבת. חושבת על זה שהתבלבלת קשות: משום מה נדמה לך שאם אני רווקה, אז ערכי המוסר שלי אוטומטית פגומים, כדי שאלך איתך גם כשאתה נשוי/תפוס/פרוד או במנוסה.
עכשיו שלא תבין. אכפת לי ממך ורוצה שיהיה לך טוב. באמת. ועדיין, זה שפעם היינו ידידים/בני זוג/בתהליך, לא מקנה לך חופשי חודשי אצלי לכל החיים.
ותזכור עוד משהו: זה שאני רווקה, לא מעיד על כך שהלו"ז שלי בהכרח פנוי כרגע או שבא לי להקשיב לבלבולי או בולבולי המח שלך.

אז בפעם הבאה כשתצטרך רווקה תורנית, עדיף שתלך לחבר מתוסבך כמוך, ותעזוב אותי, הרווקה השפויה - בעלת הערך העצמי הגבוה, בשקט. ואגב, סתם שתדע, אם במקרה, בדיוק כשסימסת, היה בא לי על משחקים או שעשועי מיטה, יש מסביבי מספיק גברים פנויים שאני יכולה לסמס להם: "ער?" ;-)

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

מודלים שונים של זוגיות

זהירות, פוסט סופר חושפני ובועט לפניכם.
יום כיפור מתקרב, כולם מדברים על חשבון נפש ומי כמוני יודעת שהאי-זוגיים אינם צריכים את יום כיפור בשביל חשבון נפש. בלוח השנה של האי-זוגיים מסומנים הרבה "ימי חשבון נפש" בשנה:
יום האהבה, חגים, חופשות, לפעמים שבתות, הימים של ארוחות משפחתיות, יום ההולדת, היום שבו חברה מתחתנת או יולדת ועוד ועוד.

ובכל זאת, מגיע כיפור, יש את האווירה הזו, אז כחופרת נפש סדרתית, מחובתי לחשבן לנפש.
רק עניין קטן בסיפור הזה - השנה הנפש שלי מרגישה וחושבת קצת אחרת. אם בכל שנה מיקדתי עצמי בשאלות חשובות בחיי הרווקות, כגון: "מדוע הזוגיות הקודמת לא הצליחה", "במה אני צריכה להשתפר בתוך הזוגיות הבאה", "מה אני יכולה לעשות השנה כדי להגיע לזוגיות", "איזה סגנון גבר אני רוצה בחיי", "מה אני רוצה להרגיש בתוך הזוגיות הבאה", הרי שלאור חוויות שחוויתי השנה, השאלות שלי משתנות.
השנה אני עוצרת לרגע את מרדף הרצון והפעולות לזוגיות ושואלת עצמי: "כשאני אומרת שאני רוצה זוגיות - מה אני בעצם רוצה?" או במילים אחרות: "מה היא זוגיות בשבילי?"

כולנו נחשפים לזוגיות בחיינו: של ההורים, של אחינו הבוגרים, של הסבים והסבתות, של הסרטים / הפרסומות / השירים / הפייסבוק / התקשורת, של הדת ועוד. מכל אלה אנו שואבים דימויים לזוגיות: איך זוגיות צריכה להיראות, כיצד אנו אמורים להרגיש בתוכה, כיצד אנו אמורה להתנהג במסגרתה ועוד.
ואני אומרת: מי אמר שזה מה שנכון לנו? מי אמר שדימויים אלה הם הזוגיות המדויקת עבורנו? מי אמר שיש רק מודל אחד מסורתי לזוגיות?
אנו אנשים שונים. אנחנו נבדלים באישיות שלנו ובתכונות האופי שלנו. יש לנו שאיפות, צרכים ורצונות שונים. חווינו חוויות אחרות אלה מאלה. לכן כיצד ייתכן שכולנו אמורים לרצות את אותה צורת זוגיות, שמתנהגת ושמרגישה באותו האופן? 

למשל: מי אמר שכולנו אמורים למצוא בן זוג כדי לגור איתו, להתחתן איתו ולהקים עמו משפחה? מי קבע בכלל שבני זוג בהכרח חייבים לגור ביחד או אמורים לרצות להזדקן ביחד? מי הכניס לנו לראש שזוגיות גורמת לנו להרגיש מרחפים על ענן תמידי מוקף פרפרים?

הוריי נשואים באושר 35 שנים. 

דודתי בחרה בגיל 40 לחיות את חייה עם גבר גרוש + 2, מבלי להתחתן איתו ומבלי להביא ילדים ביולוגיים משלה. גם היום, אחרי 20 שנים, היא אומרת שהייתה בוחרת באותו הדבר. 

חברה שלי בחרה לצאת עם גרוש עם שני ילדים. הם נישאו בטקס שאינו דתי והביאו ביחד ילדה.
ההורים של חברה אחרת בחרו להתגרש בסביבות גיל 50.
חבריי החד-מיניים חיים בזוגיות וחלקם הביאו ילדים בהורות משותפת.
זוג חברים שלי, שנשואים עם ילדה, בחרו בהסכמה משותפת, לשלב בחיי הנישואין שלהם פרטנרים נוספים למיטה.
חברתי בת ה-33 בחרה להביא ילד לבד מתרומת זרע.

יש סיפורים מפורסמים על זוגות שבחרו לנהל זוגיות נפלאה בשתי דירות שונות, כמו מירב מיכאלי וליאור שליין. 

אז כן, יש גם זוגיות אחרת והיא נמצאת סביבנו, איתנו, בתקשורת ובפייסבוק.
רק נשאלת השאלה: מה קורה כשמישהו מאיתנו מעז לומר שהוא רוצה אחרת?

בואו נהיה אמיתיים. אם מישהו רק מעז לומר שהוא רוצה אחרת מכולם, אנו מסמנים אותו מיד כ:"חריג"',"שרוט", "לא משתלב", "בעייתי", "אגואיסט" ועוד שלל תכונות חיוביות שאנו מייחסים לו.
לכן הדרך ש"בעלי התעוזה" עוברים, עד שהם מעזים לבחור אחרת, היא דרך תלאות. כך יוצא שלפני שאנו אמיצים מספיק כדי לבחור על-פי הבטן שלנו והצורך שלנו, אנו עוברים מלחמה פנימית עצומה כדי להתיישר למודל זוגיות שהסביבה יצרה. וכשאנו לא מצליחים - אנו מרגישים הרבה דפוקים לפני שאנו מרגישים אנשים נורמאליים ואמיצים שבוחרים את חייהם ואת דרכם באופן לגיטימי. ומדוע זה כך?
כי לשבור תבניות זה תמיד קשה - גם למי ששובר אותן וגם לסביבתו.

כחברה, אנחנו לא יודעים להתמודד עם אנשים שיוצאים מהמסגרת עליה גדלנו והתחנכנו. כפרט, לסלול דרך חדשה תמיד רצופה באתגרים. מהסיפור "הקוסם מארץ עוץ", שבו יש ארץ אגדות ובה אפשר להשיג שיקוי אומץ, בחיים אנו צריכים להביא את האומץ מתוכנו כדי לחיות את מה שאנחנו באמת רוצים וזה חברים אומר ש"אנחנו כבר לא בקנזס" (מתוך "הקוסם מארץ עוץ"). אנחנו בארץ עוץ רצופת האתגרים.

ומה אני רוצה מבחינה זוגית? תוכלו לקרוא פה. 

איזו התנסות חוויתם בחייכם שבה שברתם תבניות ומסגרות?

מה נתן לכם את האומץ לייצר את ההתנסות הזו?

ניפגש בדייט הבא.

כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים מחכים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

זוג או שלישייה?

מכירים את המשפט: "יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו"? (בראשית ב, כ"ד). מקורותינו אומרים את זה על הגבר המתמסד, אבל לא אומרים דבר באשר לאשה המתמסדת. יש לי הצעה להשלמת החסר. מה דעתכם על: תעזוב אשה את חברותיה ודבקה בבעלה? אגב, זה נכון גם לגברים ואני בטוחה שגם רווקים וגם רווקות מזדהים עימי.

לדעתי, בנוסף להורים, גם החברה הטובה צריכה ללוות אותך בכניסה לחופה ולמסור אותך לחתן. הרי את ערבי ההוללות, ימי התסכול, לילות הבכי, שיחות הנפש וכל חווית רווקות, טובה או רעה שהייתה לך אי פעם, חוויתן ביחד. מה יותר קלאסי מזה שהיא תלווה אותך במעבר מהרווקות לנישואין? בינינו, היא גם זו שמאבדת אותך לטובת חייך החדשים.

כן, כן, אי שם בדרך למדתי ששלישיות עובדות רק בסרטים. בחיים האמיתיים, צפוף מידי לצלע שלישית ולכן לכל קשר שלי, עם כל חברה, יש תאריך פג תוקף: היום בו אחת מאיתנו תיכנס בשעה טובה לקשר זוגי ממוסד ותחליף את החברה הטובה בבן זוג. ככל שאורכות שנות הרווקות שלי, כך מתחלפות החברות ובכל פעם נאלצת להיכנס לתהליך גמילה מהחברה הטובה - הזמנית, שכולל חמישה שלבים:

בהתחלה אני מכחישה: יש לה חבר חדש, קצת עסוקה, תכף תתאזן ותשוב. אחר כך כועסת: יש לה בחור אז שכחה? נעלמה?! בשלב השלישי עושה משא ומתן עם עצמי: בסדר..אם היום/ השבוע/ החודש היא תחזור לעצמה ותציע שניפגש, אז אפגש איתה, קורה שלפעמים נעלמים קצת. ואז אני נכנסת לדיכאון קל: כולן נעלמות, כולן שוכחות, נותרתי מאחור. לבסוף כמובן משלימה עם המצב: שיהיה לה כל טוב, זה טבעו של עולם ויאללה לבית הקפה הקרוב כדי למצוא חברה חדשה. 
עכשיו שלא תתבלבלו, גם אם החברות שורדת את שלב כניסתה לזוגיות או את שלב חתונתה, ממילא ההריון והלידה כבר עושים הפרד ומשול, כך שבשלב כלשהו החברות מוצאת דרכה למסלול ההתרסקות הקרוב.

כן, בטח תגידו לי: "קבלי את זה". "ככה העולם בנוי". "בעיה שלך שאת רווקה". הכל טוב ויפה, רק סורי, יש משהו שאיני מבינה: אם כבני זוג דבקתם רק זה בזו, מה קורה כשאתם צריכה קצת אוויר אחד מהשנייה? ותגידו, החיים לא הופכים למשעממים כשאתם נהיים בועה זוגית מנותקת? וכשכל עולמכם הופך הוא/היא - מה יהיה לכם להציע זה לזו בעוד שנתיים גג? ואם חלילה, בלי לפתוח פה, תיפרדו - מה אז? מי יהיה שם כדי לאפשר לכם נחיתה רכה?

מניסיון, מאוד לא משתלם חוסר האיזון הזה, גם אם זה בשם האהבה, הזוגיות והבעל. אחרי שאני בעצמי שכחתי ונטשתי כמה חברות, למזלי בדרך החכמתי להבין שיהיה בן זוגי מדהים ככל שיהיה, הקפה שלי הרבה יותר טעים ואיכותי כשהוא בא לצד שיחה עם חברה טובה.

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

ט"ו באב בסטטוס אי זוגי

כשט"ו באב מגיע נדמה כי סיפור תיבת נח חוזר בגרסתו המודרנית וכל מי שהסטאטוס שלו הוא "אי-זוגי" מרגיש שנגזר עליו המבול. כן, זהו אחד מאותם הימים בשנה (שמצטרף לחברו וולנטיין) בו האי-זוגיים מרגישים מתוסכלים על היותם מחוץ לחגיגה.אז מה עושים? משנים תפיסה.

בואו נודה באמת, הרי "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?" דבר אחד בלבד: באו חברות מסחריות ואמרו " יאללה תחגגו ט"ו באב כדי שאנחנו נעלה את ההכנסות". נכון שהיום הזה מוזכר במקורותינו (במשנה, בסוף מסכת תענית) כיום שבו בנות ישראל יצאו לבושות לבן לכרמים וניסו לפגוש את שאהבה נפשן, אך אני די בטוחה שבכרמים לא היו מסעדות פאר, שוקולדים, דובים, זרי פרחים ענקיים, תכשיטים ועוד כל-מיני סממנים מסחריים.

אהבה היא מצרך חינם והיא קיימת סביבנו במיליון גוונים וצורות: בין בני משפחה, בין חברים, אהבה שלנו לעצמנו, אהבה שלנו לעולם ולחיים, אהבה לבעלי חיים, אהבה לתחביבים ועוד ועוד ועוד.

האהבה הזו קיימת בחיינו בכל יום ויום ורצוי לחגוג אותה תמיד!

על כן, מי אמר שהרווקים והרווקות אינם חלק מהחגיגה?

מה מונע מאיתנו לקבוע עם חבר/ה טוב/ה ופשוט לצאת לחגוג את שפע האהבה שכן יש בחיינו, בגווניה ובצורותיה השונים? ואולי במקום ללכת לקנות משהו לבן/בת הזוג, שיתכן ובשלב כלשהו ייזרק לפח או לארון, אנו יכולים ללכת לקנות משהו מפנק לעצמנו או לאדם בחיינו שאנו אוהבים?

אני יודעת. לרובנו המשאלה לפגוש את הזוגי שלנו ולהיות חלק מהחגיגה הכוללת. אני מזדהה עם זה לגמרי ומאחלת לכולנו שזה יקרה, ובקרוב. ועדיין, אם בינתיים נהיה אומללים, המצב בטוח לא ישתנה. אז צאו, תיהנו ותחגגו את שפע האהבה בחייכם!

ניפגש בדייט הבא,

כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

דייטיפ: בילוי רומנטי בעלות מינימלית

תקופת הדייטים יכולה לגרור הוצאות כספיות לא קטנות, אבל עם עזרה שלי ויצירתיות שלכם, אתם יכולים ליהנות מבילוי רומנטי בעלות מינימלית, שיאפשר לכם להתמקד בעיקר בעצמכם וליהנות מערב שכולו אהבתכם והזוגיות שלכם.

טיול קצר זוגי לאור ירח - מקומות מדרום לצפון

אם בא לכם לייצר זמן איכות פרטי נטול הסחות דעת ואנשים ולשלב את נופי ארצנו היפה ואת פנינות הקסם שלה, תוכלו לבלות את ערב החג בטיול זוגי לאור ירח. על הדרך גם תרוויחו כושר קל וחיסכון כספי - אם  אם אלו פחות חשובים לכם, אתם תמיד יכולים להתפנק בקפה/ בדרינק ובמשהו טעים על הדרך. 
אז הנה רשימת ההמלצות של כלה בדייט ראשון, מדרום לצפון:

טיילת אשדוד - תוכלו לטייל לאורך חוף הקשתות (נקרא גם חוף גנדי) והטיילת או באזור גבעת יונה - המהווה נקודת תצפית מקסימה על נמל אשדוד ועל הים. אם תתעייפו, תוכלו לשבת על החול וליהנות מרחש הגלים.

יפו העתיקה - תוכלו לטייל בין סמטאות המזלות, לבקש משאלה בגשר המשאלות ולצפות על כל קו החוף של תל-אביב והסביבה. אם עדיין יהיה לכם כח, תוכלו להמשיך למדרון יפו, אשר מצידו האחד קו החוף של יפו והים המואר באור הירח ומצידו השני שכונת עג'מי המפוארת והייחודית.

נמל קיסריה – תוכלו לטייל בין העתיקות ההיסטוריות, לצפות על קו החוף של ישראל, מצפון לדרום, ולהקשיב לים המתנפץ בחוזקה על הסלעים. אם תתעייפו, תשבו על המדשאות הרחבות ותיהנו מאווירה שוברת שגרה.

טיילת לואי חיפה – תוכלו לטייל בטיילת המרשימה, הנמצאת על הר הכרמל ולצפות על חיפה, החוף והסביבה. גני הבאהיים, הנמל ואורות העיר יקשטו דרככם. אוויר הים, בשילוב גובה ההר, ילטף אתכם בבריזה נעימה, גם בחודש אוגוסט.

טיילת נהריה – תוכלו לטייל בטיילת הנושקת לחוף נהריה, המתהדר בים בצבעי כחול צלול ובחוף עם אבנים בצורות, בצבעים ובגדלים שונים. אפשר גם לשבת על הסלעים ולטבול כפות רגלכם במים שהתחממו מהשמש במהלך היום (שימו לב, השחייה ללא מציל מסוכנת). 

ראש פינה העתיקה – תוכלו לטייל בסמטאות האבן העתיקות ולרדת לכיוון שביל המסעדות, המתצפת על אזור הגליל. 

טיילת ארמון הנציב בירושלים – תוכלו לטייל לאורך הטיילת ולצפות על אורות העיר העתיקה, על הר הזיתים ועל מערב העיר. תנשמו באמצע אוגוסט אוויר הרים נעים ותתמלאו בקסם ובקדושת העיר.

אם טיול הליכה פחות עושה לכם את זה ואתם בכל זאת רוצים לשבת ולאכול, ההצעות הבאות הן בשבילכם.

פיקניק רומנטי בפארק עירוני ברחבי הארץ
אם אוכל הוא בכל זאת ההעדפה הראשונה שלכם, אך אתם מעדיפים את השקט, את הפרטיות ואת החיסכון הכספי, הרי שפיקניק רומנטי מעשה ידיכם הוא הפתרון המושלם. הכינו לכם סל פיקניק עם כל מה שאתם אוהבים, שמיכה נוחה ורחבה לישיבה, בקבוק אלכוהול מועדף וכוסות מתאימות, נרות בתוך כלים לשמירת הלהבה וצאו לדרך. בחרתי עבורכם בפארקים עירוניים, כדי שתוכלו לשבת בהם בלילה ולהרגיש בטוחים. אז הנה רשימת ההמלצות של כלה בדייט ראשון: 

פארק הירקון, המקטע שמתחת לגשר רוקח – תוכלו לפרוס שמיכה ולשבת לצד שפת הנחל הזורם. את שהותכם יאירו אורות הפארק, תחנת  הכח רידינג והנמל .

פארק ארבע עונות, הוד השרון – פארק קטן, אך ייחודי במיקומו הגבוה הצופה על גוש דן ותל-אביב. לתצפית מיטבית, שבו על גבעת הפארק ותחוו את הגרסה הישראלית של מנהטן.

פארק רעננה – תוכלו לשבת לשפת האגם או על הגבעה הצופה לאזור. תוכלו ליהנות גם מפינת חי קטנה ואף לשוט עם גונדולה באגם בתשלום.

פארק נחל חדרה – פארק של הקרן הקיימת לישראל. נמצא על גדות נחל חדרה, באזור בו הנחל נשפך לים. תוכלו ליהנות מישיבה על שפת הנחל או מישיבה באזור השפך, על שפת הים (שימו לב- אזור מסוכן מאוד לרחצה, שכן יש בו סחף). גם הציפורים מבקרות באזור, כך שאולי תשתפו את השמיכה שלכם עם עוברי אורח :-)

פארק הכט בחיפה – תוכלו לשבת על המדשאות הצופות לים, לטייל לאורך בריכת הברווזים, להצטלם בגשרים העוברים מעל ערוצי נחל לוטם ונחל עלייה וללכת למרפסת התצפית הצופה על הים.

גן וואהל לוורדים – נמצא בלב קריית הממשלה, כאשר סביבו מוסדות שלטון, כמו משכן הכנסת ומשרדי הממשלה. לגן אגם ומפל מלאכותיים קטנים ובשטחו גם מנורת הכנסת. תוכלו לפרוש שמיכה ולהנות מגן המשלב טבע ואזרחות. אפשר גם להמשיך למצפה הציפורים, הנמצא במרחק הליכה קצר (חלק מגן סאקר), ולתצפת על נדידת הציפורים.

אלו ההמלצות שלי. במה שתבחרו לעשות, מאחלת לכם ערב נפלא מלא בהנאה, בגילויים חדשים וטובים ובזמן איכותי אמיתי ביחד.

ניפגש בדייט הראשון הבא.
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

מפגש של סיכון וסיכוי

נכון בבורסה ככל שמשקיעים במניה יותר "מסוכנת", כך הסיכוי להרוויח יותר כסף עולה? אבל גם עולה הסיכוי להפסיד יותר. אז מה עדיף: יותר סיכון או יותר סיכוי?

יום פיתוח מנהלים. המנחה מחלק משימה: "שניכם תעבדו ביחד כצוות על המשימה"- מצוות אותי למנהל שפוגשת לראשונה.
מתיישבים בצד ומתחילים לחשוב כיצד לבצע אותה בצורה איכותית.
אני מגלה אדם חד ומהיר מחשבה, מעשי, יוזם ומוביל ותוך כדי גם נותן לי את מקומי ומפרגן. אנחנו אחלה צוות. תוך שעה מגלה אצלו תכונות אופי, שהיה לוקח לי לגלות לפחות בכמה שיחות טלפון ודייטים. נפרדים עם הסכמה שאעלה בכתב את הרעיונות שגיבשנו במשימה ואשלח לו במייל הפנימי. מחליפים טלפונים, לטובת המשימה כמובן. לאחר המפגש,  מבינה שהבחור מעורר את סקרנותי ושאני מתעניינת בו, מעבר לרמת עבודה. אשמח שניפגש לדייט. 

ערב יום הזיכרון. אני בעבודה. יום שקט. אחלה הזדמנות לתקתק את הכתיבה. שולחת לו את המוגמר. אין תגובה. הוא כנראה בחופש. מסמסת לו: "שלחתי לך את המשימה למייל. בטח תראה אחרי החופש. תביע דעה ואתקן אם צריך"
"תקתקנית. תודה. אראה אחרי החג"
מנסה להעביר את היחסים למשהו אישי יותר: "איך אתה מבלה את ערב עצמאות?"
"חברים, ואת?"
"לא יודעת עדיין. מה שיבוא בספונטני" (זורקת לו חכה).
"תיהני וחג שמח" (אוףףףףףף.. הוא לא ניסה לדוג).

חוזרים לעבודה. הוא רואה את מסמך המשימה במייל. מקבלת ממנו פרגון במייל חוזר, בצירוף תמונת מיני מאוס שמאחלת לי יום נפלא.
"איזה כיףףףף. אוהבת לקבל דברים חמודים שמאחלים לי יום טוב"
"גם את חמודה (הופה..אני מריחה שינוי בעלילה?)
"איזה מפרגן אתה..אשאר חמודה רק בעבודה? (סחתיין לי על השייק אומץ ששתיתי הבוקר).
"התגרשתי לפני תקופה. לא בטוח שאני כבר רוצה לחזור לעניינים. אם תרצי אפשר סרט ובירה ידידותיים ומקווה שלא נפגע בקשרי העבודה" (עוד על "מפגש ידידותי" בפוסט "אמצעי מניעה")
"סבבה. מפגש ידידות" (ברור..ידידות).

אני מבינה שהבחור לא סתם ציין בפניי את הגירושין ונראה שיש פה סיכון מסוים עבורי (כמו בפוסט "בייבי בום"): ייתכן והגירושין עוד כואבים, ייתכן ועדיין זקוק לחופש שלו, ייתכן ואינו פנוי לקשר חדש מבחינה רגשית. מה גם שאנו עובדים ביחד. אם ארצה ממנו יותר מידידות או אם אתאכזב ממנו, הרי שאצטרך להמשיך לעבוד איתו וזה מביך. בכל זאת, מחליטה לקחת את הסיכון, למען הסיכוי: אולי יהיה בינינו קליק רומנטי ואולי הגירושין שלו לא יעיבו על ההמשך.

נפגשים לסרט קליל ומשעשע, שעוזר לנו לבלות ביחד ולשבור את הקרח. לאחריו יושבים לדרינק. מדברים קצת על העבודה ועל החיים האישיים: הוא משתף בסיפור הגירושין, אני משתפת בחיי הרווקות. בתום הדייט, מלווה אותי לרכב שלי: "ממש נהניתי איתך..ויש מצב שיצאתי טיפש"
"מדוע?" אני שואלת
"אמרתי לך שאני רוצה ידידות בלבד. אחרי הערב, אני כבר לא מרגיש שזה מספיק לי איתך".
אני מחייכת בקריצה: "אל תרגיש טיפש. כשמדובר בי, זה קורה גם לטובים ביותר" (עפה על עצמי). 

אני מחליטה להניח לסיפור הגירושין שלו ולהשלכותיו. אחרי הערב, מרגיש לי שהבחור כן רוצה זוגיות חדשה בחייו, אך לא רצה להסתכן עם קולגה לעבודה ולכן הניח תמרור אזהרה מראש. קיימת אפשרות שהסיכון שלי בלצאת לדייט איתו הפך לסיכוי או לפחות לדייט שני.

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

אמצעי מניעה לזוגיות

קרה לכם שחוויתם תקופה שבה רציתם הפסקה מדייטים, לא רציתם אפילו לשמוע על ה-ז' בזוגיות ולכן השתמשתם בכל אמצעי המניעה האפשריים?

צירוף מקרים בצורת תאונת פייסבוק, מוביל אותי להתכתב עם בחור. אנחנו מגלים שגרים אחד בקרבת השנייה, הוא ממנף הזדמנות. אני נוקטת באמצעי מניעה ומצהירה: "כרגע לא בקטע להיכרות, לזוגיות ולמה שבין לבין". התכתבנו כמה ימים. פורים מגיע.

"בואי נעשה כמצוות החג ונלך לשתות הערב" (מתוק..הוא בטח מקווה שמצוות "עד-לא-ידע" תוביל למצוות "פרו ורבו").

אני: "שיהיה ברור, אני לא בקטע וזה לא דייט. נפגשים סתם בשביל הכיף..אז מחר לא נשחק במי מסמס ראשון.. ואף אחד לא יצטרך לחתוך כשלא יתחשק לו יותר..כי אין מה לחתוך..סבבה?"
(קחו ממני את המקדחה בבקשה).
הוא: "תירגעי, זה לא דייט. בואי נהנה מהערב..מחר זה מחר" (איך לא ברח, איך?). "אבוא לאסוף אותך"
אני: "תודה..אפגוש אותך כבר שם..לא דייט, זוכר?"

הוא מגיע בחצאית חושפת שערות רגליים ועם כתר על ראשו, מחופש לנסיכה מושלמת (בחירה מעניינת לערב זה). אני באה בתחפושת מאולתרת ולא מוגדרת, שתאם את מצבי שנמנע ולא רצה הגדרות (יש מצב "שלא להגדיר" זה גם סוג של הגדרה?). ישבנו במקום שבו כולם מכירים אותו, כך שמהר מאוד שידרג עצמו מנסיך למלך האזור. שותים, מקשקשים, מפלרטטים קלות מידי פעם, מסביבנו מוסיקה ותחפושות. ארבע שעות עוברות. החשבון מגיע, אני מושיטה יד לתיק עם חיוך שאומר "לא דייט". "שלא תעזי..כן דייט, לא דייט..שהנסיכה לא תבלבל אותך, בכל זאת גבר". "תודה" אני צוחקת. מגיעה הביתה, הטלפון מצפצף: "היה כיף". "גם לי" אני עונה. "יאללה בפעם הבאה מנסים את הפאב השני שסיפרתי לך עליו"- קובע.

לסיכום - חוץ מחגיגת פורים, מה עוד היה לנו הערב?
בחור יוזם מפגש ומציע לאסוף אותי מביתי, שיחת הכרות, פלרטוט קל, הבחור משלם, הבחור מסמס אחרי מפגש ומציע פגישה נוספת.
עכשיו תגידו לי אתם בבקשה:

If it looks like a duck, Swims like a duck 
and Quacks like a duck"- ITS A DATE ??? :-0

נו..נראה שהבחור באמת נסיך: אמצעי המניעה שלי לא הזיזו לו והוא גרם לי לחזור למגרש הדייטים.

ניפגש בדייט הבא,

כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

חיזור גורלי

קרה לכם שיצאתם לדייט וקרה בו משהו שהדליק לכם נורה אדומה זועקת?

דייט ראשון עם בחור שהוא מכר שלי תקופה ארוכה. בוחנים טוויסט לעלילה בינינו." נכנסת לרכב: "זה בשבילך" - נותן לי סוכריה צבעונית ענקית על מקל עם דמויות הלוני טונס עליה.
איזו דרך נעימה לפתוח דייט :-)
מגיעים להרצליה, יוצאים לבלות בפאב, חוזרים לרכב, מחכה הפתעה - פתק מוצמד למגב השמשה הקדמית ועליו כתוב: "(שם הבחור), אני מקווה שאתה נהנה בדייט שלך..יפה המשכת הלאה (שם כותבת הפתק)." הבחור נבוך..לא יודע מה לומר.
"נחמד לך, מקבל פתקי אהבה ". אני מחייכת. 
"יצאנו כמה פעמים. היא חושבת שאני איתה. לא מבינה שאני לא מעוניין."
"זו לא אקסית שלך? לא הייתם זוג?"
"ממש לא"
קצת מוזר שבדיוק היום היא כאן ועוד ראתה את הרכב שלך ואותנו הולכים ביחד..לא?"
"כן..לא יודע איך היא יודעת איפה אני."
איזו דרך לא נעימה והזויה לסגור דייט :-(

נורה אדומה זועקת נדלקת לי: איך הבחורה ידעה היכן אנחנו? קצת חולני משהו, לא? מי פה משקר: הוא או היא? אולי הוא משלה אותה או נוהג בה בחוסר הגינות? אולי זו היא שחיה באשליה ובקנאה כלפיו? האם אני מכניסה ראש בריא למיטה חולה? 
3 בלילה. הטלפון שלי מצפצף. הודעה ממנה בפייס:
"אני לא יודעת מה את קשורה, אבל הוא איתי. הוא סתם אומר לך שאנחנו לא ביחד."
"אני לא מתכוונת להיכנס בינכם. הוא אומר שאתם לא ביחד. אולי כדאי שתדברו ותחליטו. בכל מקרה אני אעשה את השיקולים שלי. מאחלת לך כל טוב, הכי אמיתי שיש"
כותבת לו : "קיבלתי ממנה הודעה בפיייס עכשיו, באמצע הלילה. איני מתכוונת להיכנס לתוך סיפור כזה, ולא משנה כמה נהניתי איתך הערב. קודם תפתור את זה". חוזרת לישון. 
בבוקר מתעוררת ומחכה לי עוד הודעת פייס ממנה: "הילה, הוא אחלה בחור. שיהיה לכם בהצלחה". מה קרה בזמן שישנתי???

אז בזמן שישנתי, הבחור ניהל איתה שיחה. אין לי מושג מה בדיוק אמר לה, שכן לדעתי זה לא ממש משנה. אני מבחינתי ראיתי את המאמץ שלו לסדר את הסיפור במהירות ולהרחיק אותה כגורם שעלול לקלקל בינינו. ראיתי את הרצון שלו להגן עליי ואת זה שניהל את כל הדייט בצורה מתוקה, מקרבת ונעימה. לכן החלטתי לכבות את הסרטים שעברו לי בראש ולהיפגש איתו גם לדייט שני.

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

בייבי בום! שיחה מוקדמת מידי על ילדים

הדייט הראשון שלנו היה מדהים.
צללתי לתוך עיניו הירוקות. הקשבתי לדבריו ואהבתי כל מילה: באופן החשיבה ובדרך ההתבטאות. הם הספיקו לי כדי לדעת שאני רוצה עוד ממנו. עוד הרבה ממנו (עוד על הדייט הראשון הזה בפוסט "דרוש בחור").

נפגשים לדייט שלישי: שבת מהממת ביחד. משיכה, התרגשות וחיבור מהנשמה, בשילוב ים ואוכל - אנחנו כבר מרגישים מעבר לעננים וכל אחד מתאפק לשמור את רגשותיו המהירים והעזים לעצמו. 
מתיישבים על הספה בביתי, נינוחים. תוך כדי צפייה בסרט האהוב עליי, "אשה יפה" (שזכיתי לחוות אותו גם במציאות- ראו בפוסט "משחק מקדים מושלם"), מדברים על תוכנית החומש של כל אחד מאיתנו (נו מהשאלות ראיון עבודה האלה: מה את/ה רוצה ב-5 השנים הקרובות). הוא יורה לאוויר: "אני רוצה ילדים רק בעוד 4 שנים". כבר שמעתי סיפורים על גברים שזרקו משפטים כאלה באוויר והפכו לבעל ולאבא מרצונם בתוך שנה וחצי, לכן הגבתי בשיא האדישות ובחיוך: "בסדר מאמי, יעבור לך". סיימנו יום מדהים.

אני כבר רוצה ובשלה לבעל ולילדים ואני אומרת זאת באופן גלוי. הוא עוד רוצה לטעום מהחיים הנטולים. אם אשאר איתו - לא אוכל לבוא אליו בטענות שאינו רוצה ילדים בזמן שלי, שכן אמר לי את הדברים בהכי אמיתי שיש. אם אשחרר אותנו לדרכנו הנפרדות - מי מבטיח לי שאמצא את הגבר שלי בטווח הזמן הזה ואביא עימו ילדים? הרי גם תמיד קיימת האפשרות שהזמן יעשה את שלו והבחור שלי ישנה דעתו וירצה אחרת, מוקדם מן הצפוי. ומעבר לכל, אני רוצה זוגיות בשביל זוגיות ולא רק בשביל ילדים.

אז נשארנו ביחד. לא יכולה לוותר על בחור שכל כך טוב לי איתו. אני מאושרת ומאוהבת. וככל שאני מאושרת ומאוהבת יותר, כך עיני נוצצות יותר למראה תינוקות ברחוב. הוא רואה את החיבור העז שלי לאנשים הקטנים והמטריפים האלה. כשאני רואה נשים בהריון, מרגישה כאילו ההריון שלהן נמצא בגוף שלי. ולמרות זאת, אחרי שנים, חוזרת לאמצעי המניעה. בכל בוקר מרגישה בחילה, כאילו הגוף שלי מאותת לי שכל הסיפור לא בא לו בטוב: שאני אולי טומנת ראשי בחול, אולי משקרת עצמי או אולי מקווה לשווא.  
ארבעה ימים לפני חגיגות יום ההולדת שלי אנחנו רבים על נושא שאינו תינוקות. הוא יוצא מהדלת. מריבה שיכולה להיפטר בפשטות ובקלות, הופכת למלחמת עולם. הוא נעדר מיום הולדתי ויש לי ימים ארוכים לחשוב עם עצמי. מבינה שיש פה סיפור רקע עמוק יותר: נושא הבייבי הופך לבום! הבנה סמויה של שנינו שאנו במקומות אחרים בחיים וזה לא עומד להשתנות בקרוב. כשמסתכלת מהצד על הדברים, מתבהרת לי תובנה פשוטה: אם הכתובת נמצאת על הקיר וזו כתובת שאיני מסוגלת להכיל בקבלה מלאה ובשלווה, מוטב לעזוב עכשיו בפחות כאב, מאשר להצטער ביותר כאב אחר כך. מבינה שכל אדם צריך להיות אותנטי ונאמן לרצונותיו. אומנם יש לאותנטיות ולנאמנות העצמית מחיר, אך לחוסר שלהן יש מחיר כבד יותר. שום אהבה לא תשרוד ויתור או הקרבה כל כך עמוקים לאורך שנים. נפרדים.

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

דייט עם צפרדע

מכירים את סיפור הילדים שבו הנסיכה הייתה צריכה לנשק צפרדע כדי לקבל אותו כנסיך? עד שלא חוויתם את הדייט הראשון הבא, ראו עצמכם כאילו לא חוויתם דייטים בכלל: 

הדייט מתחיל בגשר ליד רידינג. פוגשת בחור גבוה, בעל תנועות מגושמות, קול בס ודיבור איטי. מציג עצמו ולוחץ ידי (פגישה עסקית?). סוקרת תמונת מצב במבטי, כל קשר בין התמונה באתר לאדם מולי, מקרי בהחלט. מטעמי נימוס - כבוד מחליטה לא לעשות U-Turn. נשב קצת, נפטפט ויאללה ביי.

"אני רעב...בואי נלך לאכול" (מה רעב עכשיו? רעב זה דייט ארוך). לפני שמספיקה למצוא דרך נאותה להגיב, מוצאת עצמי במסעדה. המלצר לוקח הזמנה- הבחור הולך על כל הקופה: ראשונה ולאחריה עיקרית (הלוואי תהיה הפסקת חשמל אזורית).
מעכלת שאשב פה זמן ארוך כמו הנצח. טוב נו...אפתח בשיחה: "מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?" שאלה זו התבררה כטעות נוראית! הבחור פוצח במונולוג, בן חצי שעה, על סדרות מצוירות שאוהב לצפות בהן, כולל פירוט לעלילות ולדמויות. עכשיו תקלטו, הוא כל כך מתלהב מזה, שמדבר בקול רועם וצוחק בצחוק גז-ברקס מהבדיחות של עצמו (מלצר, תעלים אותי בבקשה).

האוכל מגיע: הטחינה נשפכת לו מהצדדים (מי מזמין שקשוקה בדייט ראשון?), המזלג נופל לו לרצפה ועל פניו נותרים כתמי מזון למזכרת (מי שלח אותך אליי ?מי???).
"מה תרצו לקינוח?" שואל המלצר (מר מלצר, קינוח? אתה לא שם לב לצער בעלי חיים שאני עוברת פה?). הפעם הייתי זריזה וחדה: "לא תודה, חשבון בבקשה" עניתי בשם שנינו. החשבון מגיע, והחוצפן שואל: "חצי-חצי?". (על מה חצי-חצי??? על זה שאני צמתי בזמן שאתה תקעת?) יאללה שיהיה.. העיקר לסיים את החוויה הנפלאה הזו.

חוזרים לכיוון הגשר. אומרים שלום. הבחור זורק לי: "מצטער, זה לא ילך בינינו"- אוףףףף... איך אתה עושה לי את זה... חיכיתי כל הערב לנשק אותך... חשבתי שתהפוך לנסיך...

ניפגש בדייט הבא.
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

After Party : החיים שאחרי הרווקות

"אני מרגישה שהגעתי לשלב שאני בשלה לסיים את חגיגות הרווקות, לפגוש את המיועד ולהקים איתו משפחה"- ציינתי בפני ידיד נשוי.
"באמת?" שאל בעיניים נפעמות.
"כן, מדוע אתה מופתע כל כך?"
"כי את יודעת..כשיהיו לך ילדים, לא תוכלי לטוס לחו"ל בספונטניות או לבלות בתדירות גבוהה, כפי שאת עושה היום"

מי שמכיר אותי יודע שאצלי טיולים לחו"ל הם דרך חיים (למקרה שפספסתם את החו"ל בפוסטים: "גם אני מזייפת" או "דרוש בחור"). אני יכולה להחליט שמחר אני בכל מקום בגלובוס וכך יהיה. הדרכון שלי, ברוך השם, עמוס בחוויות. בנוסף, אוהבת מסעדות, תאטרון, הופעות, נופשים.. בקיצור, סוג של  Party Girl - אוהבת לבלות מהחיים. 
עכשיו מעניין אותי לדעת.. מדוע ההנחה שאם אני אוהבת לבלות, איני רוצה/מסוגלת להתמסד?

מביני דבר יודעים שלפעמים ה- After Party טוב יותר מהמסיבה עצמה. ואת זה, אנשים ממוסדים, כנראה הספקתם לשכוח. שמתי לב שיש לכם נטייה להניח שאם חייכם התפתחו בדרך מסוימת, כך יתפתחו גם החיים שלי. היי, יש גם דרכים אחרות לחיות וקיימות אינספור אפשרויות, מתוכן אוכל לבחור לחגוג את ה- After רווקות שלי, כנשואה עם ילדים:למשל, אהנה בדיוק כמו היום, רק עם תוספת נעימה - משפחה נהנתנית שכזו. אם לא יתאפשר, אהנה בתדירות נמוכה יותר. אולי בכלל בעלי ואני ניקח בייביסיטר קבוע/ה ונהיה זוג נהנתן. קיימת אפשרות שבעלי ואני נפרגן זה לזו ונהנה בתורות: פעם הוא ופעם אני. יכול להיות שאמצא צורות הנאה חדשות, התואמות את הסטטוס החדש שלי, כי החיים משתנים ועימם הצרכים, הבחירות וסדרי העדיפויות. בטוח שיש עוד מגוון רחב של אפשרויות בעזרתן אוכל לעקוף מגבלות או ליהנות גם במסגרתן. בכל מקרה, ליהנות מהחיים היא דרך חיים ותפיסת עולם ואינה תלויה בסטטוס כזה או אחר.

ג'ון לנון אמר: "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות". במקום לשבת קפואה במקומי, לחכות לבעלי ולתכנן את חיי הממוסדים, בוחרת לחיות בכיף את חיי הרווקות שלי, בהתאם לבחירות שלי ולמתנות היקום, כי חיי קורים כאן ועכשיו..בהווה!

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.