חיזור גורלי

קרה לכם שיצאתם לדייט וקרה בו משהו שהדליק לכם נורה אדומה זועקת?

דייט ראשון עם בחור שהוא מכר שלי תקופה ארוכה. בוחנים טוויסט לעלילה בינינו." נכנסת לרכב: "זה בשבילך" - נותן לי סוכריה צבעונית ענקית על מקל עם דמויות הלוני טונס עליה.
איזו דרך נעימה לפתוח דייט :-)
מגיעים להרצליה, יוצאים לבלות בפאב, חוזרים לרכב, מחכה הפתעה - פתק מוצמד למגב השמשה הקדמית ועליו כתוב: "(שם הבחור), אני מקווה שאתה נהנה בדייט שלך..יפה המשכת הלאה (שם כותבת הפתק)." הבחור נבוך..לא יודע מה לומר.
"נחמד לך, מקבל פתקי אהבה ". אני מחייכת. 
"יצאנו כמה פעמים. היא חושבת שאני איתה. לא מבינה שאני לא מעוניין."
"זו לא אקסית שלך? לא הייתם זוג?"
"ממש לא"
קצת מוזר שבדיוק היום היא כאן ועוד ראתה את הרכב שלך ואותנו הולכים ביחד..לא?"
"כן..לא יודע איך היא יודעת איפה אני."
איזו דרך לא נעימה והזויה לסגור דייט :-(

נורה אדומה זועקת נדלקת לי: איך הבחורה ידעה היכן אנחנו? קצת חולני משהו, לא? מי פה משקר: הוא או היא? אולי הוא משלה אותה או נוהג בה בחוסר הגינות? אולי זו היא שחיה באשליה ובקנאה כלפיו? האם אני מכניסה ראש בריא למיטה חולה? 
3 בלילה. הטלפון שלי מצפצף. הודעה ממנה בפייס:
"אני לא יודעת מה את קשורה, אבל הוא איתי. הוא סתם אומר לך שאנחנו לא ביחד."
"אני לא מתכוונת להיכנס בינכם. הוא אומר שאתם לא ביחד. אולי כדאי שתדברו ותחליטו. בכל מקרה אני אעשה את השיקולים שלי. מאחלת לך כל טוב, הכי אמיתי שיש"
כותבת לו : "קיבלתי ממנה הודעה בפיייס עכשיו, באמצע הלילה. איני מתכוונת להיכנס לתוך סיפור כזה, ולא משנה כמה נהניתי איתך הערב. קודם תפתור את זה". חוזרת לישון. 
בבוקר מתעוררת ומחכה לי עוד הודעת פייס ממנה: "הילה, הוא אחלה בחור. שיהיה לכם בהצלחה". מה קרה בזמן שישנתי???

אז בזמן שישנתי, הבחור ניהל איתה שיחה. אין לי מושג מה בדיוק אמר לה, שכן לדעתי זה לא ממש משנה. אני מבחינתי ראיתי את המאמץ שלו לסדר את הסיפור במהירות ולהרחיק אותה כגורם שעלול לקלקל בינינו. ראיתי את הרצון שלו להגן עליי ואת זה שניהל את כל הדייט בצורה מתוקה, מקרבת ונעימה. לכן החלטתי לכבות את הסרטים שעברו לי בראש ולהיפגש איתו גם לדייט שני.

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

בייבי בום! שיחה מוקדמת מידי על ילדים

הדייט הראשון שלנו היה מדהים.
צללתי לתוך עיניו הירוקות. הקשבתי לדבריו ואהבתי כל מילה: באופן החשיבה ובדרך ההתבטאות. הם הספיקו לי כדי לדעת שאני רוצה עוד ממנו. עוד הרבה ממנו (עוד על הדייט הראשון הזה בפוסט "דרוש בחור").

נפגשים לדייט שלישי: שבת מהממת ביחד. משיכה, התרגשות וחיבור מהנשמה, בשילוב ים ואוכל - אנחנו כבר מרגישים מעבר לעננים וכל אחד מתאפק לשמור את רגשותיו המהירים והעזים לעצמו. 
מתיישבים על הספה בביתי, נינוחים. תוך כדי צפייה בסרט האהוב עליי, "אשה יפה" (שזכיתי לחוות אותו גם במציאות- ראו בפוסט "משחק מקדים מושלם"), מדברים על תוכנית החומש של כל אחד מאיתנו (נו מהשאלות ראיון עבודה האלה: מה את/ה רוצה ב-5 השנים הקרובות). הוא יורה לאוויר: "אני רוצה ילדים רק בעוד 4 שנים". כבר שמעתי סיפורים על גברים שזרקו משפטים כאלה באוויר והפכו לבעל ולאבא מרצונם בתוך שנה וחצי, לכן הגבתי בשיא האדישות ובחיוך: "בסדר מאמי, יעבור לך". סיימנו יום מדהים.

אני כבר רוצה ובשלה לבעל ולילדים ואני אומרת זאת באופן גלוי. הוא עוד רוצה לטעום מהחיים הנטולים. אם אשאר איתו - לא אוכל לבוא אליו בטענות שאינו רוצה ילדים בזמן שלי, שכן אמר לי את הדברים בהכי אמיתי שיש. אם אשחרר אותנו לדרכנו הנפרדות - מי מבטיח לי שאמצא את הגבר שלי בטווח הזמן הזה ואביא עימו ילדים? הרי גם תמיד קיימת האפשרות שהזמן יעשה את שלו והבחור שלי ישנה דעתו וירצה אחרת, מוקדם מן הצפוי. ומעבר לכל, אני רוצה זוגיות בשביל זוגיות ולא רק בשביל ילדים.

אז נשארנו ביחד. לא יכולה לוותר על בחור שכל כך טוב לי איתו. אני מאושרת ומאוהבת. וככל שאני מאושרת ומאוהבת יותר, כך עיני נוצצות יותר למראה תינוקות ברחוב. הוא רואה את החיבור העז שלי לאנשים הקטנים והמטריפים האלה. כשאני רואה נשים בהריון, מרגישה כאילו ההריון שלהן נמצא בגוף שלי. ולמרות זאת, אחרי שנים, חוזרת לאמצעי המניעה. בכל בוקר מרגישה בחילה, כאילו הגוף שלי מאותת לי שכל הסיפור לא בא לו בטוב: שאני אולי טומנת ראשי בחול, אולי משקרת עצמי או אולי מקווה לשווא.  
ארבעה ימים לפני חגיגות יום ההולדת שלי אנחנו רבים על נושא שאינו תינוקות. הוא יוצא מהדלת. מריבה שיכולה להיפטר בפשטות ובקלות, הופכת למלחמת עולם. הוא נעדר מיום הולדתי ויש לי ימים ארוכים לחשוב עם עצמי. מבינה שיש פה סיפור רקע עמוק יותר: נושא הבייבי הופך לבום! הבנה סמויה של שנינו שאנו במקומות אחרים בחיים וזה לא עומד להשתנות בקרוב. כשמסתכלת מהצד על הדברים, מתבהרת לי תובנה פשוטה: אם הכתובת נמצאת על הקיר וזו כתובת שאיני מסוגלת להכיל בקבלה מלאה ובשלווה, מוטב לעזוב עכשיו בפחות כאב, מאשר להצטער ביותר כאב אחר כך. מבינה שכל אדם צריך להיות אותנטי ונאמן לרצונותיו. אומנם יש לאותנטיות ולנאמנות העצמית מחיר, אך לחוסר שלהן יש מחיר כבד יותר. שום אהבה לא תשרוד ויתור או הקרבה כל כך עמוקים לאורך שנים. נפרדים.

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

דייט עם צפרדע

מכירים את סיפור הילדים שבו הנסיכה הייתה צריכה לנשק צפרדע כדי לקבל אותו כנסיך? עד שלא חוויתם את הדייט הראשון הבא, ראו עצמכם כאילו לא חוויתם דייטים בכלל: 

הדייט מתחיל בגשר ליד רידינג. פוגשת בחור גבוה, בעל תנועות מגושמות, קול בס ודיבור איטי. מציג עצמו ולוחץ ידי (פגישה עסקית?). סוקרת תמונת מצב במבטי, כל קשר בין התמונה באתר לאדם מולי, מקרי בהחלט. מטעמי נימוס - כבוד מחליטה לא לעשות U-Turn. נשב קצת, נפטפט ויאללה ביי.

"אני רעב...בואי נלך לאכול" (מה רעב עכשיו? רעב זה דייט ארוך). לפני שמספיקה למצוא דרך נאותה להגיב, מוצאת עצמי במסעדה. המלצר לוקח הזמנה- הבחור הולך על כל הקופה: ראשונה ולאחריה עיקרית (הלוואי תהיה הפסקת חשמל אזורית).
מעכלת שאשב פה זמן ארוך כמו הנצח. טוב נו...אפתח בשיחה: "מה אתה אוהב לעשות בשעות הפנאי?" שאלה זו התבררה כטעות נוראית! הבחור פוצח במונולוג, בן חצי שעה, על סדרות מצוירות שאוהב לצפות בהן, כולל פירוט לעלילות ולדמויות. עכשיו תקלטו, הוא כל כך מתלהב מזה, שמדבר בקול רועם וצוחק בצחוק גז-ברקס מהבדיחות של עצמו (מלצר, תעלים אותי בבקשה).

האוכל מגיע: הטחינה נשפכת לו מהצדדים (מי מזמין שקשוקה בדייט ראשון?), המזלג נופל לו לרצפה ועל פניו נותרים כתמי מזון למזכרת (מי שלח אותך אליי ?מי???).
"מה תרצו לקינוח?" שואל המלצר (מר מלצר, קינוח? אתה לא שם לב לצער בעלי חיים שאני עוברת פה?). הפעם הייתי זריזה וחדה: "לא תודה, חשבון בבקשה" עניתי בשם שנינו. החשבון מגיע, והחוצפן שואל: "חצי-חצי?". (על מה חצי-חצי??? על זה שאני צמתי בזמן שאתה תקעת?) יאללה שיהיה.. העיקר לסיים את החוויה הנפלאה הזו.

חוזרים לכיוון הגשר. אומרים שלום. הבחור זורק לי: "מצטער, זה לא ילך בינינו"- אוףףףף... איך אתה עושה לי את זה... חיכיתי כל הערב לנשק אותך... חשבתי שתהפוך לנסיך...

ניפגש בדייט הבא.
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

After Party : החיים שאחרי הרווקות

"אני מרגישה שהגעתי לשלב שאני בשלה לסיים את חגיגות הרווקות, לפגוש את המיועד ולהקים איתו משפחה"- ציינתי בפני ידיד נשוי.
"באמת?" שאל בעיניים נפעמות.
"כן, מדוע אתה מופתע כל כך?"
"כי את יודעת..כשיהיו לך ילדים, לא תוכלי לטוס לחו"ל בספונטניות או לבלות בתדירות גבוהה, כפי שאת עושה היום"

מי שמכיר אותי יודע שאצלי טיולים לחו"ל הם דרך חיים (למקרה שפספסתם את החו"ל בפוסטים: "גם אני מזייפת" או "דרוש בחור"). אני יכולה להחליט שמחר אני בכל מקום בגלובוס וכך יהיה. הדרכון שלי, ברוך השם, עמוס בחוויות. בנוסף, אוהבת מסעדות, תאטרון, הופעות, נופשים.. בקיצור, סוג של  Party Girl - אוהבת לבלות מהחיים. 
עכשיו מעניין אותי לדעת.. מדוע ההנחה שאם אני אוהבת לבלות, איני רוצה/מסוגלת להתמסד?

מביני דבר יודעים שלפעמים ה- After Party טוב יותר מהמסיבה עצמה. ואת זה, אנשים ממוסדים, כנראה הספקתם לשכוח. שמתי לב שיש לכם נטייה להניח שאם חייכם התפתחו בדרך מסוימת, כך יתפתחו גם החיים שלי. היי, יש גם דרכים אחרות לחיות וקיימות אינספור אפשרויות, מתוכן אוכל לבחור לחגוג את ה- After רווקות שלי, כנשואה עם ילדים:למשל, אהנה בדיוק כמו היום, רק עם תוספת נעימה - משפחה נהנתנית שכזו. אם לא יתאפשר, אהנה בתדירות נמוכה יותר. אולי בכלל בעלי ואני ניקח בייביסיטר קבוע/ה ונהיה זוג נהנתן. קיימת אפשרות שבעלי ואני נפרגן זה לזו ונהנה בתורות: פעם הוא ופעם אני. יכול להיות שאמצא צורות הנאה חדשות, התואמות את הסטטוס החדש שלי, כי החיים משתנים ועימם הצרכים, הבחירות וסדרי העדיפויות. בטוח שיש עוד מגוון רחב של אפשרויות בעזרתן אוכל לעקוף מגבלות או ליהנות גם במסגרתן. בכל מקרה, ליהנות מהחיים היא דרך חיים ותפיסת עולם ואינה תלויה בסטטוס כזה או אחר.

ג'ון לנון אמר: "החיים הם מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות". במקום לשבת קפואה במקומי, לחכות לבעלי ולתכנן את חיי הממוסדים, בוחרת לחיות בכיף את חיי הרווקות שלי, בהתאם לבחירות שלי ולמתנות היקום, כי חיי קורים כאן ועכשיו..בהווה!

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.

גם אני מזייפת ביחסים

יש משפט בקוצ'ינג: "Fake it, Fake it, Until you will make it"

האם משפט זה נכון לכל מצב ולכל מקרה?

יש אדם אחד שאני מקווה שלא קורא פוסט זה :-0

מכירים את הקבוצות בהן מחפשים שותפים לטיול בחו"ל? באחד הימים קולטת פוסט של בחור חתיך, שמחפש שותף/ה, ללא יעד מוגדר. 
מחליטה לזייף: להעמיד פנים שאני רוצה טיול, נתכתב ואם מתאים - ניפגש. אקבל הזדמנות להכיר בחור, שייתכן ויתפתח איתו משהו במישור הזוגי (זוכרים את הבחור שגרם לי להגיע לדייט על אותו עקרון? ראו בקישור: "הדייט שהתחפש").

שבת בצהריים. מגיע חתיכי אוחז בלפ טופ כדי שנתור במידע את העולם, מתיישבים לקפה. 

בין זריקת רעיונות ליעד לבין תיאום צפיות לטיול, מדברים על עצמנו ומכירים. אני מגלה בחור מצחיק, קליל, יצירתי, שאפתן. הכימיה בינינו מצוינת. ביג לייק.

קמים ללכת. רואה בעיניו את מה שגם אומר במילים: "לא חשבתי שאצליח לפגוש שותפה לטיול, שארגיש אליה כזה חיבור מיידי". חוזרת מהמפגש באנרגיית כיף ומחליטה: יאללה חו"ל. תמיד מוכנה ומזומנה לטיול מעבר לים (חו"ל, מוטיב חיי, ראו בקישור: "דרוש בחור").

אחרי חודשים של הכנות: היו כרטיסי טיסה, הייתה ויזה, היה מסלול לחודש שבניתי בעמל רב (בחרנו יעד מאתגר), הייתה מזוודה ארוזה. רק דבר אחד לא היה - טיול (!). ביטלנו את כרטיסי הטיסה כשש שעות לפני המראה, בהחלטה משותפת.
"די.. מדוע ביטלתם?"
נכון.. הייתה משיכה וכמיה ורצון טוב של שנינו, רק שהיו גם צפיות שונות, שהתחבאו מתחת לפני השטח, ומעולם (כולל עד היום) לא דוברו בינינו גלויות:
בחור שבא ממוקד טיול - וזוגיות על הדרך עבורו.
אני שבאתי ממוקדת זוגיות - וטיול על הדרך עבורי.
מתכון מטורף לצרות: הרגשות שלי השתוללו, הצפיות גבוהות, האכזבות גדולות ויאללה בלגאן.

מספר שעות לפני ביטול הטיסה הוא אמר לי:
"אני מרגיש שאני צריך ללכת למסיבה שלא כל כך בא לי עליה"- הוא התכוון לטיול, אך אפשר להשליך זאת על היחסים בינינו. הוא צודק ! הקונספט של המסיבה שונה ללא ידיעתו והוא באמת לא בחר בה בכלל. רציתי לגרום לו להיות בשל לזוגיות, כשהוא בכלל שם מודעה לטיול. 
זה לא פייר. זה לא הוגן. זה לא עובד.
למדתי שזהו מחירו היקר של הזיוף... ויודעים מה? הרווחתי מזה.. לפחות תחום אחד בחיי השתפר פלאים.. כי הפסקתי לזייף ;-))

ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.

תכנים נוספים בנושא דייטים וזוגיות ממתינים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.