קרה לכם פעם שחזרתם מדייט שהיה ממש מוצלח מבחינתכם ובכל זאת התגנבה אליכם תחושה לא טובה או שהצד השני לא רצה בדייט שני? מהי אחת הסיבות שיכולה לגרום לכך? הכל בדייטיפ הבא.
קיסריה. שבת בצהריים. הוא מהצפון, אני מהמרכז, אחלה נקודת אמצע רומנטית לדייט ראשון. מסתובבים לנו קצת בעתיקות ומתיישבים לקפה על הים. יש משיכה הדדית, תחומי עניין דומים, מדברים בלי הפסקה. דייט כיפי בהחלט. לא הרגשנו איך עבר היום וירד לו כבר הערב. נפרדים עם תחושה טובה והבנה שיהיה דייט שני.
חוזרת הביתה. מתקשרת לחברה: "נו, איך היה הדייט?"
"נהניתי מאוד ובא לי לפגוש אותו שוב, אבל לא יודעת, משהו מציק לי בבטן"
"מה זאת אומרת? הוא עשה משהו לא בסדר?"
"עשה הכל אחלה, היה באמת אחלה"
"נו, אז מה הבעיה?"
"לא יודעת לומר בבירור"
"נהניתי מאוד ובא לי לפגוש אותו שוב, אבל לא יודעת, משהו מציק לי בבטן"
"מה זאת אומרת? הוא עשה משהו לא בסדר?"
"עשה הכל אחלה, היה באמת אחלה"
"נו, אז מה הבעיה?"
"לא יודעת לומר בבירור"
מכינה כוס קפה, מתיישבת על הספה ומשחזרת בראשי את הדייט - הוא שאל אותי המון שאלות על העתיד ועל עמדותיי: האם אני מוכנה לעזוב את המרכז, כמה ילדים אני רוצה, מהי ראייתי הכלכלית, מהן סדרי העדיפויות שלי, מהן תפיסותיי לגבי חינוך הילדים. טוב פה כבר הגזים, נו מאיפה לי לדעת מה תפיסתי לגבי חינוך הילדים, קודם שאחליט מה תפיסתי לגבי הדייט הזה. הוא חכם, יצירתי, קרייריסט, שאפתן, חתיך, נהנה מהחיים, היה לנו כיף ביחד - אז מדוע אני לא מבסוטית מהפגישה איתו ומדוע אני מתלבטת על דייט שני???
פתאום נופל לי האסימון. פגשתי בחור אטרקטיבי, שאני רוצה להרשים. הוא שואל אותי שאלות על העתיד לשמו התכנסנו ואני, שבדרך כלל יודעת מה אני רוצה מעצמי וגם אוהבת להבליט את זה, חסרת תשובות ברורות. מבינה שאני לא מרגישה רע עם הבחור, אני בעצם מרגישה רע עם עצמי והמפגש איתו גרם לי לכך. השאלות שלו מעוררות בי תהיות לגבי הבשלות שלי לשלב הבא שאני רוצה: זוגיות למטרת חיים משותפים.
אבל רגע. במחשבה שנייה, מדוע צריכות להיות לי תשובות? איך זה שלמר בחור יש תשובות להכל? מאיפה הוא יודע מה יילד יום? אולי הצורך שלו לדעת הכל מראש, מעיד על חוסר ביטחון ועל פחד? אולי זה הוא שלא בשל? נכנסתי לבלבלה והיא די מיותרת. מה הפואנטה לדבר על נושאים כאלה עמוקים בדייט ראשון?
דייט ראשון נועד להיכרות ראשונית שבה מרגישים אם יש משהו שגורם לנו לרצות להמשיך לפגוש את האדם השני ואם יש הדדיות בתחושה. זהו הדייט שבו צריכה להתעורר בנו תחושה כלשהי, פיזית או רגשית: התרגשות קלה/ סקרנות/ עניין/ כיף/ חיוך/ צחוק/ תשוקה וכדומה. התחושות הללו לא נוצרות משיחה עמוקה על החיים, על העבר או על העתיד. הן נוצרות דווקא מהדברים הקטנים של החיים: חוויות נעימות שחווינו, תחביבים, נושאים משותפים, מעגלים דומים שהסתובבנו בהם, נושאים שמצחיקים אותנו ועושים לנו טוב - על אלו מומלץ ורצוי לדבר בדייט ראשון.
כן אפשר להעלות נושא שיחה אחד מעט עמוק יותר, אך רק אם הוא הכרחי. למשל, אם יש פער שאתם צופים מראש שעלול לעמוד בינכם ולהפריע להמשך, כמו דת, מרחק גיאוגרפי, שלב בחיים, פער גיל משמעותי, סגנון החיים - במקרה כזה אפשר לשאול מספר שאלות שמטרידות אתכם בנושא אחד זה ולבחון ביחד אם יש בשביל מה להמשיך להשקיע בערב או בהמשך.
אך אם אין משהו משמעותי כזה, בדייט הראשון פשוט התמקדו בהנאה זה מחברת זו ומהזמן המשותף שלכם ביחד.
אז מה קרה עם מר בחור שיצאתי איתו? החלטתי לא להירתע וכן לצאת לדייט שני. כשהוא שוב הציף אותי בשאלות, עצרתי אותו ואמרתי לו שבאמת איני יודעת כיצד אפעל בכל הסיטואציות שהוא מתאר. אני מבינה שהוא רוצה שותפה ראויה לחייו ושהוא מנסה לגלות בזמן קצר אם אני כזו, אך החיים דינאמיים ולפעמים אנו זזים ימינה - שמאלה בהתאם לאדם שאנו מכירים. בשלב זה, אשמח להכיר אותו בהדרגה ואני בטוחה שהחיים והתנועה ביחד כבר יתנו לנו תשובות.
פתאום נופל לי האסימון. פגשתי בחור אטרקטיבי, שאני רוצה להרשים. הוא שואל אותי שאלות על העתיד לשמו התכנסנו ואני, שבדרך כלל יודעת מה אני רוצה מעצמי וגם אוהבת להבליט את זה, חסרת תשובות ברורות. מבינה שאני לא מרגישה רע עם הבחור, אני בעצם מרגישה רע עם עצמי והמפגש איתו גרם לי לכך. השאלות שלו מעוררות בי תהיות לגבי הבשלות שלי לשלב הבא שאני רוצה: זוגיות למטרת חיים משותפים.
אבל רגע. במחשבה שנייה, מדוע צריכות להיות לי תשובות? איך זה שלמר בחור יש תשובות להכל? מאיפה הוא יודע מה יילד יום? אולי הצורך שלו לדעת הכל מראש, מעיד על חוסר ביטחון ועל פחד? אולי זה הוא שלא בשל? נכנסתי לבלבלה והיא די מיותרת. מה הפואנטה לדבר על נושאים כאלה עמוקים בדייט ראשון?
דייט ראשון נועד להיכרות ראשונית שבה מרגישים אם יש משהו שגורם לנו לרצות להמשיך לפגוש את האדם השני ואם יש הדדיות בתחושה. זהו הדייט שבו צריכה להתעורר בנו תחושה כלשהי, פיזית או רגשית: התרגשות קלה/ סקרנות/ עניין/ כיף/ חיוך/ צחוק/ תשוקה וכדומה. התחושות הללו לא נוצרות משיחה עמוקה על החיים, על העבר או על העתיד. הן נוצרות דווקא מהדברים הקטנים של החיים: חוויות נעימות שחווינו, תחביבים, נושאים משותפים, מעגלים דומים שהסתובבנו בהם, נושאים שמצחיקים אותנו ועושים לנו טוב - על אלו מומלץ ורצוי לדבר בדייט ראשון.
כן אפשר להעלות נושא שיחה אחד מעט עמוק יותר, אך רק אם הוא הכרחי. למשל, אם יש פער שאתם צופים מראש שעלול לעמוד בינכם ולהפריע להמשך, כמו דת, מרחק גיאוגרפי, שלב בחיים, פער גיל משמעותי, סגנון החיים - במקרה כזה אפשר לשאול מספר שאלות שמטרידות אתכם בנושא אחד זה ולבחון ביחד אם יש בשביל מה להמשיך להשקיע בערב או בהמשך.
אך אם אין משהו משמעותי כזה, בדייט הראשון פשוט התמקדו בהנאה זה מחברת זו ומהזמן המשותף שלכם ביחד.
אז מה קרה עם מר בחור שיצאתי איתו? החלטתי לא להירתע וכן לצאת לדייט שני. כשהוא שוב הציף אותי בשאלות, עצרתי אותו ואמרתי לו שבאמת איני יודעת כיצד אפעל בכל הסיטואציות שהוא מתאר. אני מבינה שהוא רוצה שותפה ראויה לחייו ושהוא מנסה לגלות בזמן קצר אם אני כזו, אך החיים דינאמיים ולפעמים אנו זזים ימינה - שמאלה בהתאם לאדם שאנו מכירים. בשלב זה, אשמח להכיר אותו בהדרגה ואני בטוחה שהחיים והתנועה ביחד כבר יתנו לנו תשובות.
ניפגש בדייט הבא,
כלה בדייט ראשון.
תכנים נוספים מחכים לכם בדף הפייסבוק: כלה בדייט ראשון.